#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נשתתק העולה באמצע הקריאה?	"כל קריאה צריך ברכה לפניו ולאחריו, וממילא כתב הרא&quot;ש דצריך לחזור למקום שהתחיל העולה ולברך לפניו ולאחריו [שהשני לא כוון לצאת בברכתו של הראשון (מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;)], והרמב&quot;ם נמי סבר דצריך לחזור לראש העלייה אלא דס&quot;ל דהברכה ראשונה עולה לו וא&quot;צ לחזור לברך הברכה ראשונה (ב&quot;י) [ואפ&quot;ה אם רק ימשך לקרות ממקום שפסק יהא נראה שקריאתו של זה מובדלת מקריאתו של ראשון (ב&quot;י)], וקיי&quot;ל כהרא&quot;ש דצריך לחזור ולברך (מ&quot;ב ס&quot;ק ד&#x27;), אבל א&quot;צ לחזור ולומר ברכו (מ&quot;ב ס&quot;ק ג&#x27;) {ועי&#x27; מש&quot;כ לעיל במ&quot;ב סי&#x27; קל&quot;ה ס&quot;ק כ&quot;א}"	סימן קמ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בזמן שהעולה אינו קורא?	"אין נפק&quot;מ, ואם נשתתק העולה צריך לחזור ולברך עוד הפעם שהבעל קריאה מוציא העולה בקריאתו (מ&quot;ב ס&quot;ק ה&#x27;) {ונראה דאם נשתתק הבעל קריאה א&quot;צ לחזור אלא ימשיך ממקום שפסק, אמנם הכה&quot;ח (ס&quot;ק ז&#x27;) הביא מח&#x27; בדבר זה, וכתב דהעיקר הוא לחזור למקום שהתחיל, והפסק&quot;ת (אות א&#x27;) כתב דמדינא מותר להמשיך אבל במקום דליכא טירחא דציבורא יש הידור לחזור למקום שהתחיל}"	סימן קמ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם שהה כדי לגמור את כולה?	"בין ששהה כדי לגמור את כולה בין שלא שהה כדי לגמור את כולה אינו חוזר לראש הפרשה אלא לראש העלייה (מג&quot;א ס&quot;ק ב&#x27; ע&quot;פ הלבושי שרד וגם לפי גרסת המחה&quot;ש ודעימיה, ביה&quot;ל ד&quot;ה ממקום)"	סימן קמ סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם העולה דיבר באמצע הקריאה?	לפי רבינו יואל צריך לחזור ולברך, ולפי רבינו אפרים א&quot;צ לחזור ולברך אם כבר התחיל לקרות, וקיי&quot;ל כרבינו אפרים (ב&quot;י, בדק הבית)	סימן קמ סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כמה צריך לקרות תחילה?	"אפי&#x27; פסוק אחד (מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;), אבל אם לא התחיל כלל צריך לחזור ולברך [אבל א&quot;צ לחזור ולומר ברכו (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ד&#x27;)]."	סימן קמ סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להפסיק לצורך הקריאה?	"גם זה אסור לכתחילה, אבל בדיעבד א&quot;צ לחזור ולברך אפי&#x27; אם לא קרא כלום אחר שבירך (מ&quot;ב ס&quot;ק ו&#x27;)"	סימן קמ סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הסיח דעתו קודם שבירך ברכה אחרונה ואח&quot;כ רוצה להמשיך בקריאתו?	"רע&quot;א הביא ממהריק&quot;ש דצריך לברך {ר&quot;ל, צריך לברך ברכה אחרונה ואח&quot;כ עוד ברכה ראשונה}, והביא מתשובת פרח שושן דאם הפסיק פחות מג&#x27; פסוקים לפרשה כיון שהוא מקום שאינו ראוי להפסיק א&quot;צ לברך, אולם, השערי אפרים ועוד אחרונים סברי דלעולם א&quot;צ לברך בהיסח הדעת גרידא [ורק אם בירך הברכה אחרונה אחר ב&#x27; פסוקים דהוי היסח הדעת גמור צריך לברך ברכה ראשונה עוד הפעם (שעה&quot;צ ס&quot;ק ח&#x27;)], ועי&#x27; בשע&quot;ת לקמן (סי&#x27; קע&quot;ד ס&quot;ק ו&#x27;) דהביא שיטות לכאן ולכאן, והמ&quot;ב (ס&quot;ק ז&#x27;) פסק ספק ברכות להקל ,ומ&quot;מ נכון לכוין בתחילת הברכה שאף אם יסיח דעתו יחזור ויקרא על סמך הברכה {ועי&#x27; בביה&quot;ל לעיל סי&#x27; ח&#x27; סעי&#x27; י&quot;ד דמסתפק אם מהני כוונה כזה} [ואעפ&quot;כ אסור להפסיק באמצע הקריאה שלא לצורך] {וכן מבואר ממ&quot;ב לעיל (סי&#x27; קל&quot;ז ס&quot;ק י&quot;ג) דבהיסח הדעת גרידא א&quot;צ לחזור ולברך}."	סימן קמ סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הפסיק אחר הקריאה קודם ברכה האחרונה?	"המ&quot;ב לקמן (סי&#x27; תרצ&quot;ב ס&quot;ק י&quot;ב) מסתפק בזה לגבי קריאת המגילה, אמנם בדיעבד מותר לברך הברכה אחרונה [ויש מקומות שהרב היה דורש אחר הקריאה קודם הברכה אחרונה] (פסק&quot;ת אות ב&#x27;), וממילא כתבו הרבה אחרונים שהעולה לא יאמר חזק חזק בסוף הספר קודם שמברך הברכה אחרונה [ומלבד זה אינו נכון לברך את עצמו] {וה&quot;ה אם הבעל קריאה עולה בעלייה זו אינו אומר חזק}, אבל הסטייפלר נהג לומר חזק חזק כשעלה לחתן לתורה (מ&quot;ב דרשו)"	סימן קמ סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם הבעל קריאה יכול להפסיק באמצע הקריאה?	"אע&quot;פ שאינו מוזהר על כך אפ&quot;ה אינו נכון להפסיק (שערי אפרים שער ג&#x27; סעי&#x27; ג&#x27;, מ&quot;ב דרשו) {והוא אינו גרוע משאר הציבור שאינם ראוין להפסיק באמצע קרה&quot;ת}"	סימן קמ סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הראו להעולה מקום אחר בטעות?	"הב&quot;י הביא שרבינו גרשום ס&quot;ל דא&quot;צ לחזור ולברך ושאר הפוסקים סברי דצריך לחזור ולברך [וביאר הגר&quot;א דתלוי בספיקו של הירושלמי לגבי פרי שנפל מידו לאחר שבירך, והוא מח&#x27; מחבר ורמ&quot;א לקמן סי&#x27; ר&quot;ו סעי&#x27; ו&#x27;)], וכן פסק המ&quot;ב (ס&quot;ק ט&#x27;) דצריך לברך עוד פעם [וא&quot;צ לחזור על ברכו (ערוה&quot;ש סעי&#x27; ח&#x27;)]."	סימן קמ סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם איכא חילוקי דינים באיזה מקום הראהו?	"אם המקום שראוי לקרות בו מגולה בפניו א&quot;צ לברך וטוב לקרות ממקום שצריך לקרות בו עד המקום שהראהו ועוד איזה פסוקים אם אפשר (שערי אפרים, ט&quot;ז ס&quot;ק ד&#x27;, מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;, שעה&quot;צ ס&quot;ק י&quot;ד) {ויש לעיין למאן דנוהג לגלול הס&quot;ת לפני הברכה אם מהני מה שהיה מגולה בפניו בשעה שהראהו המקום, ועי&#x27; בא&quot;א מבוטשאטש דכתב דאם נוהג לגלול הס&quot;ת לפני הברכה בודאי דעתו הוא על הקריאה הנכונה ואין נפק&quot;מ מה שהראהו, וכמ&quot;ש הפמ&quot;ג בסמוך} [והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ו&#x27;) סבר דהוא לעיכובא, ואם לאו צריך לחזור ולברך ולא מהני מה שהוא מגולה בפניו, ולפיכך הקשה על עצמו (בסעי&#x27; ט&#x27;) הרי מבואר מהירושלמי דצריך לברך על כל הפסוקים, ובכה&quot;ג דא&quot;צ לחזור ולברך אין ברכתו חל על הפסוקים הראשונים, והניח בצ&quot;ע {ולפי המ&quot;ב לק&quot;מ דחל על כל מה שמגולה בפניו}], ואם המקום אינו מגולה צריך לחזור ולברך [והמקיל שלא לחזור ולברך אם הוא באותה פרשה השבוע אין מוחין בידו דזהו שיטת המבי&quot;ט שמובא במג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;), והערוה&quot;ש (סעי&#x27; ז&#x27;) לא ניחא בזה כלל] (מ&quot;ב ס&quot;ק ט&#x27;)"	סימן קמ סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם איכא נפק&quot;מ אם כבר התחיל לקרות מאותו מקום שהראהו?	"המג&quot;א (ס&quot;ק ד&#x27;) סבר דאם התחיל לקרות שוב לא צריך לברך עוד פעם, אבל הביה&quot;ל (ד&quot;ה והתחיל) הביא מהרבה אחרונים דפוסקים כהשו&quot;ע דאפי&#x27; אם התחיל לקרות צריך לחזור ולברך {אכן, כתבנו לעיל (סי&#x27; קל&quot;ה סעי&#x27; ב&#x27;) בשם הערוה&quot;ש דבמנחה וביום ב&#x27; וה&#x27; אינו מעכב מה שהוא קורא, וא&quot;כ מסתבר לומר דאם התחיל לקרות מפרשה אחרת חל הברכה עליו (ר&quot;ש שטיגער)}"	סימן קמ סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם ידע באיזה פרשה צריך לקרות אלא שטעה ולא דקדק במה שהראהו?	"הפמ&quot;ג מקיל בכי האי גוונא דא&quot;צ לחזור ולברך כיון שדעתו היתה על המקום הראוי, אבל הדה&quot;ח הוכיח מהלכות ברכות דאין נפק&quot;מ ואפי&#x27; בכה&quot;ג צריך לחזור ולברך (ביה&quot;ל ד&quot;ה והזכירוהו), והאג&quot;מ (או&quot;ח ח&quot;א סי&#x27; ל&quot;ו) פסק כהפמ&quot;ג, וכן פסקו הדעת תורה למהרש&quot;ם והמנח&quot;י (ח&quot;ז סי&#x27; ז&#x27;) והחזו&quot;א, דיש לצרף נמי שיטת רבינו גרשום דלעולם א&quot;צ לברך ונמצאת דברוב אופנים א&quot;צ לברך [ואם נתבלבל בימי סוכות וחנוכה, הלא הם מגולה בפניו] (פסק&quot;ת אות ג&#x27;) {ונראה דאם דעתו מפורש על כל מקום שראוי להיות מהני, וכן ראוי לעשות, ואע&quot;פ דמביה&quot;ל (ד&quot;ה וברך) מבואר דאין זה לכתחילה לברך על פסוקים שאינו רואה, אפ&quot;ה עדיף לעשות הכי להוציא עצמו מחשש ברכה לבטלה}"	סימן קמ סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"מה הדין אם הבחין שטעה כשהוא באמצע ברכת התורה 1) ואמר ברוך אתה ה&#x27; 2) ואמר בא&quot;י אמ&quot;ה?"	1) אם לא צריך לגלול הרבה להגיע למקום הראוי יגלל, אבל אם יהיה ניכר ההפסק באמצע הברכה יסיים מיד למדני חוקיך ואח&quot;כ יברך כראי 2) ימתין עד שיגללו למקום הראוי (ביה&quot;ל ד&quot;ה וברך) {וצ&quot;ב למה אינו יכול לסיים הברכה מיד ודעתו יהיה על מקום הראוי, אלא משמע דצריך לראות מקום הקריאה קודם הברכה וכמ&quot;ש האבודרהם לעיל, וצ&quot;ב למה הוא דבר נחוץ כ&quot;כ}	סימן קמ סעיף ג		
